• image
  • image
  • image
  • image
  • image

picone

 

השוואת הענישה של עברייני צווארון לבן לצווארון כחול

 חזרה לדף סקירות משפטיות

 

 מסתבר שעד סוף 2011 לא נערך מחקר השוואתי בתחום זה.

במחקר שערך עו"ד יוסף עוז במסגרת לימודי המסטר בשנת 2011 לבחינת רמת הענישה של עברייני צווארון לבן מול עברייני צווארון כחול בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, נבדקו כ – 200 תיקי בתי משפט השלום המחוזי ועליון כולל ערעורים, מהמחקרהממצ עולים אים הבאים:


בבית משפט השלום

1. ניתוח מדרג הענישה של כל התיקים בבימ"ש השלום (כ 40% מהתיקים), השוואת עברייני צווארון לבן מול צווארון כחול במדרג הענישה הקלה עד 12 ח' מאסר לא ניכר כמעט הבדל בין אנשי צווארון כחול לאנשי צווארון לבן, כאן יש להדגיש כי בעבירות בהן עוסק המחקר שוחד, מרמה והפרת אמונים, מספר התיקים בהם מעורבים אנשי צווארון הלבן הינו כ - 80% לעומת 20% בלבד לאנשי הצווארון הכחול.

2. ברמת הענישה הבינונית 12 ח' – עד 24 ח' מאסר מספר התיקים של עברייני הצווארון הלבן הינו כ – 300% לעומת הצווארון הכחול.

3. ברמת הענישה המחמירה מעל 24 ח' מאסר, אין לאנשי צווארון כחול מעורבות ברמת ענישה זו. בפסקי הדין יש הדגשה של הצורך    בענישה מחמירה כלפי עברייני הצווארון הלבן.

 

בבית משפט המחוזי

1.כ – 36% מהתיקים נדונו בבית משפט השלום בערכאה ראשונה, האירועים נשוא התיקים במחוזי חמורים יותר מטבעם לפיכך היה עניין מיוחד לבחון את רמת הענישה בתיקים אלה והשוואתם בין עברייני הצווארון הכחול לבין הצווארון הלבן.

 

2. ב – 75% מפסקי הדין, בימ"ש המחוזי מתייחס באריכות ובהדגשה לעבריינות הצווארון ולענישה הראויה לה, ומחווה חלק ניכר מהנימוקים לגזרי הדין.

 

3. מתוך כלל התיקים שנשמעו בבימ"ש המחוזי נמצאו 5% בלבד שניתן לסווגם כעברייני צווארון כחול וכל התיקים של עברייני הצווארון הכחול נמצאים במדרג הענישה הקלה. 2 תיקים מתוכם העונש לא היה מאסר אלא של"צ (עבו' שירות למען הציבור).

 

ערכאות הערעור (בבימ"ש מחוזי ועליון)

 1.יש לציין שכל התיקים בהם הוגשו ערעורים ע"י הנאשם נדחו , לעומת זאת ערעורים שהוגשו ע"י המדינה על חומרת העונש התקבלו, והענישה הוחמרה.

 

2.בתיקי הערעור בימ"ש מוצא לנכון לחזור להדגיש ולהנחות המדיניות בקשר לעבריינות צווארון לבן, והחומרה שיש לייחס לה בשל היותה עבריינות כלכלית שבפגיעתה בציבור קשה ביותר.

 

ערכאות ערעור – בית משפט עליון – כערכאה שלישית

1.עסקינן בתיקים בהם ניתנה רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש המחוזי שישב בהם כערכאת ערעור. בקשות אלה המכונים רשות ערעור פלילי (ר.ע.פ.) הינם חריגים ואף ההיענות של בימ"ש העליון למתן רשות לערעור בערכאה שלישית נעשה לעיתים רחוקות, בימ"ש נענה לכך רק אם הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית מיוחדת הדורשת ליבון מחודש בפני בימ"ש העליון או גיבוש מדיניות ענישה הראויה למקרים מעין אלה נסיבות אישיות קשות ככל שתהיינה, אינן יכולות לשמש נימוק, לאישור בקשת ערעור כערכאה שלישית.

 

2. מתוך התיקים שנבחנו כ – 60% מהתיקים, הוגשו בקשות רשות ערעור ע"י המערערים (הנאשמים) ובכולם לא ניתנה רשות ערעור. תיק אחד הוגש ע"י המאשימה – מדינת ישראל ובו ניתנה רשות ערעור, בתיק זה בימ"ש העליון הפך את פסק דינו של בימ"ש המחוזי בו זוכו הנאשמים מחמת הספק, והרשיע אותם בעבירות נשוא כתב האישום בקובעו הלכה עקרונית כי היסוד העובדתי שבעבירה מתקיים הן על הפן הפאסיבי והן על הפן האקטיבי וכן מתקיים היסוד הנפשי על כוונה להטעות משקיע סביר (רע"פ 11474/04 מד"י נ. חברת השעות דיסקונט בע"מ ואח').